כפר הנופש חוף סירונית בע"מ נ' חטר ישי ואח'

פסק דין

פסק הדין ניתן בתביעה על סך 91,129 ₪ שהגישה התובעת, כפר הנופש חוף סירונית בע"מ (להלן "חוף סירונית") נגד עו"ד דרור חטר ישי ומשרד עורכי דין חטר-ישי ושות' (שיכונו להלן יחד, ובהעדר התייחסות מפורשת לאחד הנתבעים בלבד, "חטר-ישי") וכן בתביעה שכנגד על סך 100,000 ₪ של חטר-ישי נגד חוף סירונית ומר נחום עב.

טענות התובעת בתביעה

חוף סירונית היא חברה המפעילה חוף בכינרת. בשנת 1969 עלתה הכינרת על גדותיה וגרמה נזק רב לחוף סירונית ול- 16 חופים נוספים השוכנים על גדות הכינרת. חוף סירונית הגישה יחד עם החופים הנוספים שנפגעו תביעה נגד מדינת ישראל ומקורות, שהועברה לדיון בפני בורר, עו"ד יהודה זהבי, אשר החליף בורר שמונה לטפל בתביעה קודם לכן ונפטר. חטר-ישי ייצגו את חוף סירונית וחופים נוספים בתביעה הנ"ל.

בין חוף סירונית לבין משרד עורכי דין חטר-ישי נחתם הסכם שכר טרחה שלפיו התחייבה חוף סירונית לשלם שכר טרחה בשיעור של 20% מהסכום שייפסק לחוף סירונית. ביום 19.4.01 ניתן פסק בוררות שבו נקבע פיצוי שונה ואישי לכל אחד מהחופים שנפגעו כתוצאה מההצפה. חוף סירונית לא ידעה על מתן פסק הבוררות במועד שבו ניתן.

הבורר קבע כי נזקיה של חוף סירונית מסתכמים בסך של 3,505 ל"י בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, כמפורט בסעיף ה' לפסק הבורר. כמו כן קבע הבורר כי על מדינת ישראל ומקורות לשלם לתובעים (חוף סירונית ו- 16 חופים נוספים שנפגעו) שכר טרחת עו"ד בסך של 75,000 ₪ והוצאות משפט בסך של 130,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית (להלן "פסק הבורר").

הוגשה בקשה לביטול פסק הבורר, ובמהלך חודש מאי 2002 או בסמוך לכך הסתיימו ההליכים. חטר-ישי או מי מטעמם קיבלו לידיהם מחברת מקורות סך של 725,808 ₪ עבור כל החופים (להלן "סכום הפיצוי הכולל"), וחלקה של חוף סירונית הסתכם בסך של 63,396 ₪ נכון לחודש יוני 2002 - סכום אשר לא עבר לידי חוף סירונית נכון ליום הגשת התביעה. סכום הפיצוי המגיע לחוף סירונית בצירוף הפרשי הצמדה וריבית נכון ליום הגשת התביעה מסתכם בסך של 113,911 ₪, ובניכוי 20% בגין שכר טרחת עוה"ד לחטר-ישי, על חטר-ישי להשיב לחוף סירונית סך של 91,129 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל. חוף סירונית פנתה לחטר-ישי כדי לקבל את כספה, אך הם סירבו לשלם לחוף סירונית את הסכומים הנ"ל.

חופים אחרים הגישו תביעות דומות נגד חטר-ישי, התביעות התקבלו וערעור של חטר-ישי לבית המשפט המחוזי נדחה.

חטר-ישי הפרו את הסכם שכר הטרחה עם חוף סירונית, התעשרו על חשבונה ואף הפרו את חובת הנאמנות שלהם בכך שנטלו לידיהם בניגוד לכל דין את מלוא סכום הפיצוי שהגיע לחוף סירונית והועבר לידי חטר-ישי.

כתב ההגנה

חטר-ישי אינם יודעים מתי נוסדה חוף סירונית, אך בכל הזמנים הרלוונטיים לתביעה הלקוח היה מר נחום עב אשר הפעיל את חוף סירונית. מר נחום עב היה באותה עת מזכיר ארגון חופי הכינרת שכלל 6 חופים: חוף רון, חוף התכלת, החוף השקט, חוף הלידו, חוף גיא וחוף סירונית, ופעל בשם ששת החופים לקבלת פיצוי מהמדינה ומחברת מקורות בגין נזקי הצפה בשנת 1969. התביעה של מר נחום עב, חוף סירונית ויתר חמשת החופים הוגשה בשנת 1970. כעבור שנים פנו מר נחום עב, חוף סירונית וחמשת החופים האחרים למשרד חטר-ישי וביקשו ממנו להמשיך לטפל בתיק בשאלת גובה הנזק, תוך הצגת מצג שווא שלפיו התובענה המקורית שהגיש עו"ד אחר מטעמם, עו"ד טויסטר ז"ל, כללה נזקים שנגרמו לחופים גם בהצפה נוספת. רק כעבור שנים רבות התברר כי תביעה זו כללה את נזקי ההצפה הראשונה בלבד. אלמלא אותו מצג שווא, לא היו חטר-ישי מקבלים על עצמם את המשך הייצוג בנושא גובה הנזק שתבע מר נחום עב, שכן בשאלת האחריות נפסק כי אין אחריות לנזקי ההצפה הראשונה.

בשל מצבם הכלכלי של ששת החופים ושל מר נחום עב, היה ברור כי שכר הטרחה ישולם בסוף ההליך ומתוך התקבול בתביעה, וחטר-ישי אף הסכים שלא לגבות מחוף סירונית את החזר מלוא ההוצאות.

בוצעו פעולות משפטיות רבות עבור מר נחום עב והחופים הנ"ל, כמפורט בסעיף 13 לכתב ההגנה, ולאור היקף התביעה, בסופו של דבר יצא שכרו של משרד חטר ישי בהפסדו. כאשר התגלה מצג השווא של מר נחום עב, התברר כי משרד חטר-ישי קיבל תשלום סמלי.

מר נחום עב ביקש מחטר-ישי לטפל בשמו ובשם חוף סירונית גם בנושא הקנייני של הסדרת זכויותיהם בשטח הגדול של חוף סירונית שייבשה מים מהכינרת ללא רשות. חטר-ישי ניהלו עבורם הליך בוררות נפרד, שבו גובש הסדר לשביעות רצונם לגבי תנאי הסכם חכירה עם ממ"י.

בסעיף 22 לכתב ההגנה נטען כי "את גביית השכר, בסכום השווה לסך של 50,000$ אותה עת, הסכים המשרד לדחות, לבקשתם, עד לסיום הטיפול בתביעת ההצפות, לאור מצבם הכספי. לאור מצבם הכלכלי של מר נחום עב וחוף סירונית לא חשבו הנתבעים לתבוע מהם את המגיע להם, אך לאור הגשת התובענה מוגש תביעה שכנגד יחד עם כתב ההגנה".

בהמשך כתב ההגנה ישנה התייחסות לכל אחת מהטענות בכתב התביעה, והועלו בין היתר הטענות הבאות: הסכם שכר הטרחה שצורף לכתב התביעה אינו מחייב, שכן חטר-ישי אינם חתומים עליו; מר נחום עב וחוף סירונית ידעו על מתן פסק הבורר מיד לאחר נתינתו, מדיווח שקיבלו על כך ממשרד חטר-ישי; פסקי הדין שניתנו נגד חטר-ישי בתיקים האחרים אינם מהווים מעשה בית דין ואינם יוצרים השתק פלוגתה בתיק דנן; נכון למועד הגשת כתב ההגנה, מר נחום עב וחוף סירונית חייבים כספים לחטר-ישי, והסכומים המגיעים לחטר-ישי עולים בהרבה על כל סכום שהגיע למר נחום עב ולחוף סירונית "כפי שיפורט בתובענה שכנגד".

בסעיף 11 לכתב ההגנה נטען כי השכר שקיזז משרד חטר-ישי היה פחות מ- 10 דולר לשעת עבודה בתביעת נזקי ההצפה בלבד, אפילו בהתעלם מהשכר המגיע למשרד בגין הטיפול בנושא המקרקעין. עוד נטען כי אלמלא מצג השווא של מר נחום עב וחוף סירונית, חטר-ישי לא היו מסכימים לייצג אותם בשכר מותנה בהליך העיקרי ולא היו מסכימים לקבל את שכרם עבור שאר ההליכים עם סיום ההליך העיקרי בתביעת ההצפות.

התביעה שכנגד

מר נחום עב, נתבע שכנגד 2, היה הבעלים של חוף סירונית, ובמועד בלתי ידוע לחטר-ישי החליט לרשום את הבעלות בחוף סירונית על שמה של חברת כפר הנופש חוף סירונית בע"מ. על כן התביעה שכנגד מוגשת נגד שני הנתבעים.

ששת החופים הנ"ל הזמינו חוות דעת של חברת הנדסה ימית בע"מ בקשר לנזקי ההצפה הראשונה בלבד, והסתירו עובדה זו מחטר-ישי. מר נחום עב וחמשת החופים האחרים הציגו בפני חטר-ישי מצג שווא בעת שטענו כי הנזקים המפורטים בתביעתם המקורית (שהגיש עו"ד טויסטר ז"ל) נגרמו בשתי ההצפות, אף כי ידעו שתביעתם התייחסה לנזקי ההצפה הראשונה בלבד. חטר-ישי ייצג 12 נפגעים נוספים שעבורם הוזמנה חוות הדעת של השמאי מ. קרסיק ז"ל אשר התייחסה לשתי ההצפות, הראשונה והשנייה. לטענת חטר-ישי, הסתרת חוות הדעת של הנדסה ימית ומצג השווא הנ"ל הובילו לכך שכל התביעות של הנפגעים נדחו למעשה, למעט פיצוי זניח ביחס לתביעות.